מה זה E-E-A-T ומה הקשר לדירוג בגוגל
E-E-A-T הוא קיצור של Experience, Expertise, Authoritativeness ו־Trustworthiness: ניסיון, מומחיות, סמכותיות ואמינות. אלה הרכיבים שגוגל מציגה כדי לתאר תוכן שאפשר לסמוך עליו, והם מופיעים גם בהנחיות שמעריכי איכות החיפוש עובדים לפיהן.
לפי גוגל, E-E-A-T אינו גורם דירוג מסוים. בדף ההנחיות שלה נכתב שהשימוש בשילוב גורמים שמזהים תוכן עם E-E-A-T טוב הוא מועיל. כלומר, אין ציון E-E-A-T שאפשר למדוד או להעלות בכלי כלשהו.
מעריכי האיכות אינם קובעים את מיקום העמודים. גוגל מסבירה שלמעריכים אין שליטה על הדירוג, שהנתונים שלהם אינם משמשים ישירות באלגוריתמי הדירוג, ושהמשוב שלהם עוזר לבדוק אם המערכות פועלות כמצופה. ההבחנה מפורטת בהנחיות גוגל ליצירת תוכן מועיל ואמין.
לא כל עמוד צריך להציג את כל ארבעת הרכיבים. לפי גוגל, חלק מהעמודים מועילים בעיקר בגלל הניסיון שהם מציגים, ואחרים בגלל המומחיות. מבין הרכיבים, גוגל קובעת שהאמון הוא החשוב ביותר.
לבעלי אתרים המסגרת משמשת כלי לבדיקה עצמית: האם הקורא יכול להבין מי עומד מאחורי המידע, על מה הוא מבוסס והאם הוא מתאים להחלטה שעל הפרק. הוספת שם מחבר או עמוד אודות אינה מבטיחה שיפור במיקום.
| רכיב | מה בוחנים | ההקשר שקובע |
|---|---|---|
| ניסיון (Experience) | היכרות אישית או מעשית עם הנושא | האם ניסיון ממקור ראשון נחוץ להבנת התוכן |
| מומחיות (Expertise) | ידע ומיומנות רלוונטיים | האם ליוצר התוכן יש הידע הדרוש לטענות שהוא מציג |
| סמכותיות (Authoritativeness) | הכרה באתר או ביוצר כמקור מרכזי בנושא | הסמכות נבחנת ביחס לתחום ולעמוד |
| אמינות (Trustworthiness) | דיוק, יושר ואמון | לפי גוגל, האמון הוא החשוב מבין הרכיבים |
מקור: גוגל: יצירת תוכן מועיל ואמין
ניסיון ומומחיות נבחנים לפי סוג השאלה
ניסיון מתייחס להיכרות ממקור ראשון: שימוש בפועל במוצר, ביקור במקום או סיפור אישי של אדם שעבר מצב מסוים. גוגל הוסיפה את הרכיב הזה בדצמבר 2022, כשהמסגרת E-A-T הפכה ל־E-E-A-T. מומחיות מתייחסת לידע ולמיומנות הנדרשים בנושא.
גוגל מסבירה שהמקור המתאים תלוי במה שהמחפש רוצה לדעת. בנושא כמו הגשת דוח מס, תוכן ממומחה מוסמך מתאים יותר. בסקירת מוצר, תיאור של אדם שהשתמש בו בפועל עשוי להועיל יותר. פירוט נוסף יש בהסבר הרשמי על רכיב הניסיון.
נניח שאתם מפרסמים סקירה של תוכנה לניהול תורים. בהנחיות לכתיבת סקירות איכותיות גוגל ממליצה על כמה פעולות מעשיות:
- להציג הוכחות לשימוש אישי, כמו תמונות, הקלטות או קישורים.
- לתמוך בכל טענה מסוג "הכי טוב" בנימוק ובהתנסות.
- לבסס יתרונות וחסרונות על בדיקה מקורית.
- להציג מדידות כמותיות בקטגוריות ביצועים, כדי שהקורא יוכל להשוות.
עוד היא ממליצה להסביר במה המוצר שונה ממתחרים, ולהתייחס לחלופות ולשימושים שמתאימים להן. כל זה מופיע בהנחיות גוגל לכתיבת סקירות איכותיות. ההנחיות מדגישות גם שאיכות ומקוריות חשובות יותר מאורך.
לעומת זאת, חוויה אישית מטיפול רפואי אינה בסיס מספיק להמלצה רפואית. כשהטענה נוגעת לבריאות או לכסף, הידע הנדרש הוא ידע של מי שמוסמך בתחום. סוג הידע צריך להתאים לטענה שמפרסמים.
סמכותיות ואמינות דורשות בסיס שאפשר לבחון
סמכותיות מתארת עד כמה יוצר התוכן או האתר מוכרים כמקור מרכזי בנושא מסוים. אמינות נוגעת לדיוק, ליושר ולמידת הביטחון שאפשר לתת בעמוד. ידע וניסיון אינם מכשירים תוכן מטעה.
גוגל מציעה שלוש שאלות לבדיקת תוכן: מי, איך ולמה. הן מופיעות באותו דף הנחיות.
- מי: האם ברור מי יצר את התוכן. כדאי שיופיע שם מחבר מדויק, ובמקומות שבהם הקורא מצפה לכך, קישור לרקע על המחבר.
- איך: איך התוכן נוצר. כשנעשה שימוש באוטומציה או בבינה מלאכותית, גוגל רואה בגילוי הנאות תועלת לקורא.
- למה: גוגל מגדירה זאת כשאלה החשובה ביותר. התוכן צריך להיווצר בראש ובראשונה כדי לעזור לאנשים, ולא כדי למשוך תנועה ממנועי חיפוש.
גוגל גם מזהירה מפני הטעיה. פרופילי יוצרים בדויים, כמו תמונות פנים שנוצרו בבינה מלאכותית או הסמכות שקריות, נחשבים להטעיה ומאותתים על עמוד באיכות נמוכה.
מבחינה מעשית, העדיפו פרטים שאפשר להבין ולאמת. במקום לכתוב שהמחבר הוא מומחה מוביל, תארו את העיסוק הרלוונטי שלו ואת הבסיס לידע המוצג בעמוד. ציינו קשר מסחרי כשהוא רלוונטי להמלצה. למידע נוסף על האופן שבו עסק נתפס ברשת אפשר לקרוא על מוניטין של עסק ברשת.
נושאים רגישים: למה הדרישות גבוהות יותר
גוגל מקדישה תשומת לב מיוחדת לנושאים שעלולים להשפיע על בריאות, יציבות כלכלית, בטיחות או רווחה חברתית, המכונים YMYL (Your Money or Your Life). לפי הדף שצוטט למעלה, המערכות נותנות משקל רב יותר לתוכן שמפגין E-E-A-T חזק בנושאים כאלה.
הדרישה בנושאים האלה היא לדיוק גבוה ולהתאמה לקונצנזוס המקובל בקרב מומחים. אתר שמפרסם מידע רפואי, משפטי או פיננסי צריך אפוא לבדוק כל טענה מול מקור מוסמך, ולציין מי כתב ומי סקר את התוכן.
עסק שמציע שירותים בתחומים כאלה יכול לבחון את העמודים שלו לפי רמת הסיכון. עמוד שבו טעות עלולה להטעות קורא בהחלטה משמעותית ראוי לבדיקה לפני עמוד שמתאר שעות פתיחה או כתובת.
בנושאים פחות רגישים, כמו סקירת תוכנה או מדריך ללימוד תחביב, אותם עקרונות חלים בעוצמה נמוכה יותר. גם שם כדאי שהכותב יציג התנסות אמיתית ולא ינסח טענות בביטחון מופרז.
מה לבדוק בעמוד לפני שמפרסמים אותו
אפשר להשתמש במסגרת כבדיקת עריכה ממוקדת. אלה שאלות עבודה המבוססות על ההנחיות של גוגל, והן אינן נוסחה שמבטיחה דירוג:
- האם ברור מי כתב את התוכן ומדוע יש לו ידע מתאים בנושא?
- האם הטענות המרכזיות נתמכות במקורות שהקורא יכול לפתוח?
- האם תיאור של שימוש אישי מבוסס על התנסות אמיתית ומתועדת?
- האם העמוד מציג מגבלות וקשרים מסחריים שמשפיעים על ההמלצה?
- האם העמוד נכתב כדי לעזור לקורא ולא כדי למשוך תנועה בלבד?
- האם הקורא מקבל תשובה מספקת לשאלה שבגללה הגיע?
את הבדיקה אפשר לשלב בתהליך כתיבת מאמר לאתר. התחילו בעמוד שבו טעות עלולה להטעות את הקורא בהחלטה משמעותית, ותקנו קודם טענות חסרות בסיס או ניסוחים שמציגים ודאות מופרזת.
לאחר מכן עברו על שאר העמודים החשובים לפי סדר: עמודי שירות, מאמרים שמביאים תנועה, ועמוד אודות. בכל עמוד בדקו שמופיעים שם מחבר או גורם אחראי, מקורות לטענות מרכזיות ופרטי יצירת קשר.
אם נדרשת עזרה ביישום באתר, אפשר לשקול את שירות קידום האתרים של ברנדיני, הסוכנות שמפעילה את המגזין. לפני ההתקשרות, בקשו להגדיר אילו עמודים ייבדקו ואילו תוצרים תקבלו.
